תרומת בעלי-החיים בעבודה טיפולית רגשית עם קשישים בתחום החברתי

במפגשיי הטיפוליים עם שלוש קשישות: ס' המתגוררת בבית אבות, ר' גרה לבדה עם חתול בשם "מותק" ול' הגרה לבדה עם כלבה בשם "מגי", חשתי שעברנו תהליך של יצירת קשר, מתן אמון ויצירת תחושת פתיחות ויכולת הכלה וקבלה. תהליך זה התרחש בעקבות ובעזרת נוכחותם של בעלי-חיים במפגשים עם הקשישות.

חיות המחמד תורמות בתחומים שונים, כגון: בתחום החברתי, בתחום התפקודי ובתחום העיבוד הרגשי.

במאמר זה אתמקד בתחום החברתי.

התחום החברתי:

חיית מחמד יכולה להעניק אהבה שאינה שיפוטית בלי סוף. קשישים רבים ואנשים בודדים גילו שחיית מחמד מספקת צרכים רגשיים חיוניים. כך כותב בספרו "המרפא הפרוותי" ד"ר אברהם שליו (בעל תואר שני בגנטיקה ודוקטור באימונולוגיה, אשר הרחיב את השכלתו בתחומי הפסיכולוגיה והתמקד בתראפיה באמצעות חיות מחמד. שליו עוסק בהנחיה, במחקר ובהוראה בתחום ייחודי זה).

 לחיות המחמד תפקיד חברתי עבור קשישים, הן עשויות לשמש כיצור חברתי הממלא צורך חסר ולהקל את תחושת הבדידות של אנשים מזדקנים. בספרו של בארי גונטר (פרופסור לתקשורת המונים באוניברסיטת לסטר, בריטניה. פסיכולוג בהכשרתו, פרסם יותר מ-80 ספרים במגוון נושאי מדיה, שיווק, עסקים, פנאי ופסיכולוגיה) "על חיות מחמד ואנשים: הפסיכולוגיה של החזקת חיות מחמד", הוא משתף במחקר, בו התגלה כי חתולי מחמד מקלים על תחושת בדידות, בכך שהם מהווים תחליף במובן מסוים ליחסים חברתיים עם אחרים. במיוחד בקרב אנשים שהתאלמנו.

במפגשיי עם ר', היא נהגה לומר כי החתול שלה "מותק" הוא חבר טוב. באחד המפגשים, היא שיתפה שמותק הציל אותה בסופה חורפית, כשלא היה חשמל והיא סבלה מאוד מהקור והרגישה שהיא עומדת למות. מותק התיישב על כפות רגליה ועל כפות ידיה והשאיר את גופה מעט חם. פעולה שכזו העידה על הקשר המיוחד, החום הפיזי והרגשי שמותק מסוגל להעניק כחבר טוב.

היבט נוסף הוא, הוא החשיבות של חיות מחמד עבור אנשים חסרי מסגרת משפחתית תומכת ועוטפת. זאת מפני שחיות המחמד מספקות צרכים חברתיים שאינם קיימים אצל אותם קשישים בודדים.

ר' ול' שתיהן בודדות מבחינה משפחתית. ר' לא הביאה ילדים לעולם, ילדתה של ל' אינה גרה בארץ ולשתיהן לא קיימת משפחה נוספת או מורחבת בישראל עבורן. לכן, תחושת הבדידות גדולה מאוד. חיות המחמד שלהן נותנות מענה לצורך חברתי משפחתי שאינו קיים עבורן: ר' קוראת למותק - חבר טוב שמגן ושומר עליה ואילו ל' קוראת לכלבתה מגי - בת הלוויה שלה. שתיהן משוחחות, מאכילות ומטפלות בחיות המחמד שלהן כבני משפחתן. הן מהוות עבור חיות המחמד בן משפחה דואג ומטפל וחיות המחמד מהוות עבורן בן משפחה תומך ועוטף. ואכן, התגלה כי לקשיש העצמאי, חיות המחמד מספקות מגוון של תועלות חברתיות המשפרות את מצב הרוח ואת תוחלת החיים. בנוסף, נמצא כי לפעילות ובמיוחד לפעילות בלתי פורמאלית, יש היכולת לתרום לתחושת רווחה של האדם המבוגר, באמצעות הפגה של תחושת הבדידות, כך כתבה בחיבורה "תיאוריית הפעלתנות ורווחה אישית בתקופת הזקנה" פרופ' שרון שיוביץ-עזרא (גרונטולוגית, ראשת מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים).

מסקנה נוספת שעולה מתוך מחקר במאמרו של גונטר, היא שככל שהקשישים נהנו יותר מקשרים עם בעלי-חיים בצעירותם, כך היו נלהבים יותר מהחזקת חיית מחמד שנית.

ס' גילתה רצון עז לגדל כלב בבית האבות בו מתגוררת, מהרגע הראשון שעברה אליו ואף הצליחה לקבל אישור חריג לגדל כלב קטן. ס' סיפרה על כלביה שגידלה ברומניה מאז היותה ילדה קטנה. על הפודל, הקוקר ספנייל והפינצ'ר שהיו לה. על כך שברומניה יש פתגם שאומר שבמשפחה רומנית יש ילד וכלב. יתר על כן, לפני שס' עברה לבית האבות, היא גידלה כלב אותו נאלצה למסור טרם מעברה והפרידה לא הייתה פשוטה עבורה. לקשיש המוסדי, אין כל אפשרות לקחת איתו את חיית המחמד שלו למוסד, והדבר מוסיף לתחושת המשבר והניתוק, מציין שליו.

טענה נוספת של גונטר, היא כי כלבים הגבירו במידה רבה את מספר הפניות הידידותיות במחקרים על אנשים שטיילו עם כלביהם. באופן דומה, ל' פוגשת ומשוחחת עם ילדים וסטודנטים, אשר מגיעים להוציא את מגי לטיולים ("dogwalkers"), דבר של' לא מסוגלת לעשות בכוחות עצמה בשל מחלתה ונכותה. מפגשים חברתיים ויצירת הקשרים הללו הינם בעלי ערך רב, במיוחד לאנשים שחשים בודדים וביניהם קשישים, שלעיתים קרובות זוכים ליחס של התעלמות או דחייה. כפי שר' נהגה לומר, שבכל פעם שהיא הולכת לבנק או לדואר, הפקידים מתייחסים אליה בחוסר סבלנות וחושבים שהיא "קוקו".

גונטר משתף בתפקיד משמעותי נוסף אותו ממלאת חיית במחמד והוא יצירת שיח וורבלי. בדומה לשיחה עם בני אדם, בעלי כלבים מרבים לשאול את כלביהם שאלות ובדרך כלל, מאמצים סגנון דיבור בעל משפטים קצרים, המאופיין בטון שקט, רך ואימהי. דיבור שכזה בהחלט התרחש אצל שלוש הקשישות: ס', ר' ול' דיברו בצורה כזו אל בעלי-החיים. הן פנו אל בעל-החיים ודיברו איתו מלבד השיחה עימי. מאפיין פסיכולוגי חשוב ביחסם של קשישים לחיות מחמד הוא תפיסתם התת-הכרתית את החיה כמעין תחליף לתינוק. רגשות הוריים עולים וצפים בטיפול בחיית מחמד ומשפיעים על רגשותיהם של הקשישים ובעיקר, על נשים. בעל החיים הוא כמו ילד שאינו מתבגר ובכך מעניק לקשיש הזמנות לחוות הורות, לדעת שהוא חשוב למישהו ותלוי בו. ובנוסף לכך, ליטוף בעל החיים, מעלה את רמות הורמון האוקסיטוצין האחראי על היקשרות - תחושות חום ודאגה הורית, הן אצל בעל החיים והן אצל הקשיש המלטף אותו. על יתרונות אלו כתבה במאמרה "השפעת בעלי חיים על רווחתם הפיסית והנפשית של קשישים" דפנה גולן-שמש (עובדת סוציאלית המתמחה בגריאטריה, בעלת תואר שני בתרפיה באומנות ומטפלת בעזרת בעלי חיים בקשישים ובחולי אלצהיימר ודמנציה. חברה בוועד ארגון מרחב לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים ומנהלת בית אבות לאנשים החיים עם דמנציה בסביבה של טבע ובע"ח).

נקודה נוספת עליה מדבר גונטר, היא שנוכחות בעל החיים יוצרת הזדמנות לפתח שיח קליל ולא מחייב. רבות מהשיחות שהתנהלו בתוכנית ביקורי כלבים בבתי אבות, התמקדו תחילה בבעל החיים, אך התקדמו לנושאים עמוקים יותר ולהעלאת זיכרונות מהילדות ומחיי המשפחה, הקשישים העלו קשיים באובדן הביתיות אותו הם חווים במעבר אל בית האבות. בנוסף, דיברו על קשרים של חיות מחמד עליהן נאלצו לוותר במעבר אל המוסד. ניתן היה לראות נקודה זו, באה לידי ביטוי במפגשים עם ס', שהרבתה לספר על כלביה השונים שגידלה במהלך חייה ברומניה, על התרבות הרומנית, על מאכלים וזיכרונות אחרים מתקופת ילדותה. כמו כן, ס' גידלה כלב טרם עזיבתה לדיור המוגן בו מתגוררת. היא סיפרה על כך שעדיין מבקרת אותו לעיתים. היא שיתפה ברצונה העז להביא כלב קטן לבית האבות ועל כך שהצליחה לשכנע את מנהל המוסד לגדל בעל חיים, על אף האיסור על כך.

לסיכום, ניתן לומר כי לנוכחות ולגידול בעל חיים, קיימים יתרונות ותרומות רבים. בעזרת הקשר המיוחד הנוצר בין הקשיש לבעל החיים, ניתן לשפר את איכות החיים והרווחה החברתית של הקשיש.

פעילות במחיצת בעל חיים, מצמצמת את השלכותיה השליליות של הזקנה: הבדידות, הסטאטוס המשפחתי והחברתי, הקושי ביצירת קשר חברתי, חוויות האובדן שנחוו וכן הלאה.

חשוב לציין כי במאמר זה הצגתי תחום אחד בו קיימים יתרונות במפגשים עם קשישים ובעל חיים. אך קיימים תחומים נוספים והיתרונות רבים ומגוונים. בהתנסותי האישית, אכן התרומות והיתרונות הגלומים בנוכחותו של בעל חיים במפגשים עם הקשישות, עלו ובאו לידי ביטוי.

בכתיבת מאמר זה, נעזרתי במידע ממקורות שונים, ביניהם:

· גונטר, ב. (1999). על חיות מחמד ואנשים - הפסיכולוגיה של החזקת חיות מחמד. קרית ביאליק: הוצאת אח. עמודים: 141 - 158.

· שליו, א. (1996). המרפא הפרוותי. תל אביב: הוצאת צ'ריקובר. עמודים: 159 - 175.

· שיוביץ - עזרא, ש. (2005). תיאוריית הפעלתנות ורווחה אישית בתקופת הזקנה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים: האוניברסיטה העברית.

· גולן-שמש, ד. (2008). "השפעת בעלי חיים על רווחתם הפיסית והנפשית של קשישים". חיות וחברה. 36: 37 - 49.